פילוסופיה

אפשר לדמיין את החברה הישראלית לא כמקשה אחת, ולא כאוסף מקרי של מחנות צוררים, אלא כמעין חזרה מודרנית על משל קדום: שנים עשר שבטים, שלכל אחד מהם דגל אחר, אופי אחר, תפקיד אחר, מרחב אחר, ושפה אחרת של אמת. שבט אחד נמשך אל ההר, אל המשמעת, אל הזיכרון, אל הברית. שבט אחר נמשך אל השדה, אל היזמה, אל המסחר, אל התנועה. שבט אחד נבנה מן הדין, מן המסגרת, מן הסדר. שבט אחר נושא את הרכות, את הפיוס, את היכולת להכיל. יש שבט של לומדים, שבט של לוחמים, שבט של בונים, שבט של מבקרים, שבט של חולמים, שבט ש

המדד הופך ליעד, ואז כולם לומדים איך “להיראות טוב” במקום להיות טובים. מהיר יותר במקום נכון יותר. סגירה במקום פתרון. מחיר במקום תמורה. ממוצע

v1.1 איפה עובר הגבול בין איסור אפליה, לבין הזכות הטבעית של אדם או קבוצה לדאוג לאינטרסים הפרטיים – ומה הקשר לזה שאדמות קק״ל כמעט נעלמו מהשיח הציבורי? במדינת ישראל, מה אסור ומה מותר? מאז שנת 2000 בישראל יש חוק מפורש: חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים. החוק אומר בפשטות: ברגע שפתחת עסק או נותן שירות לציבור – אסור לך להפלות לקוח בגלל גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה פוליטית, מעמד אישי, וכו׳ הרעיון פשוט: ברגע שאדם יוצא למרחב הצ