פורום משפטי

ביו-דשנים מעוררים עניין גובר בבריטניה בשל המיקוד הגובר בחקלאות בת־קיימא, שיקום קרקעות ושאיפה להפחית את התלות בדשנים כימיים סינתטיים. מוצרים אלה מבוססים על מיקרואורגניזמים חיים — כגון חיידקים קושרי חנקן, מיקרובים המסייעים בזמינות זרחן ופטריות מיקוריזה — שמטרתם לשפר את זמינות חומרי ההזנה לקרקע ולהעצים את צמיחת הצמח. תפקידם אינו מסתכם באספקת חומרי הזנה בלבד; הם משפיעים גם על מבנה הקרקע, פעילות ביולוגית ומאזן אקולוגי ארוך טווח.

הנוף החקלאי בבריטניה מגוון וכולל אזורי גידולים אינטנסיביים לצד שטחי מרעה המשמשים לגידול בעלי חיים. כתוצאה מכך, השימוש בביו-דשנים משתנה בהתאם לסוג הקרקע, סוג הגידולים והתנאים הסביבתיים המקומיים. בחקלאות שדה נעשה שימוש גובר בזני מיקרואורגניזמים לשיפור גידולי דגנים, לפתית ושעועית, במיוחד באזורים שבהם שנים של עיבוד אינטנסיבי או שימוש כבד בחומרים כימיים פגעו בפוריות הקרקע. גם במערכות מרעה יש שימוש בביו-דשנים לשיפור מחזור חומרי ההזנה ואיכות המזון לבעלי חיים. בתחום ההורטיקולטורה נרשם אימוץ מוקדם יחסית, כיוון שהשפעתם ניכרת במיוחד בגידולים רגישים ובתנאי גידול מבוקרים.

יוזמות לשיפור בריאות הקרקע מהוות גורם משמעותי באימוץ המגמה. בעיות כגון הידרדרות קרקע, דחיסות ואובדן חומר אורגני הביאו חקלאים רבים לחפש פתרונות ביולוגיים המשיבים לקרקע את כושר ההזנה הטבעי. פטריות מיקוריזה, למשל, זוכות להתעניינות מיוחדת בשל השפעתן על התפתחות שורשים, ספיגת מים ושיפור חוסן הצמח למחלות מסוימות. המגמה העולמית של חקלאות מתחדשת תרמה לכך, משום שביו-דשנים משתלבים היטב עם שיטות כגון עיבוד מינימלי, גידולי כיסוי והוספת חומר אורגני.

רגולציה ומדיניות סביבתית משפיעות בצורה משמעותית על השימוש בביו-דשנים. הממשלה הבריטית וגופים מקצועיים מעודדים הפחתת שימוש בדשנים כימיים ושיפור יעילות ניצול החנקן, בין היתר מול חששות לגבי פליטות גזי חממה, ניקוז נייטרטים ואובדן מגוון ביולוגי. למרות שהסביבה הרגולטורית מסייעת להתפתחות התחום, נדרש תהליך הערכה ובקרה איכותית על מוצרים מיקרוביולוגיים המשווקים למגזר החקלאי.

טכנולוגיה ומחקר מדעי מסייעים לקדם את התחום. מוסדות מחקר בבריטניה בוחנים את התאמת זני המיקרואורגניזמים לקרקעות המקומיות ולתנאי האקלים, במטרה לשפר עמידות, יעילות ויציבות בשטח. ניסויי שדה מהווים מרכיב מרכזי, מאחר שביצועי המיקרובים תלויים בגורמים כגון pH הקרקע, לחות, טמפרטורה ואוכלוסיות מיקרוביות קיימות. שילוב כלי ניטור מתקדמים, בדיקות קרקע וחקלאות מדויקת מאפשר יישום מבוסס-נתונים וחסכוני יותר.