בינה מלאכותית

יש רגע שבו אדם לא רק טועה. הוא מתיישב בתוך הטעות. היא נעשית לו טבעית, נוחה, מוסרית, כמעט מובנת מאליה. הוא כבר לא מרגיש שהוא מפרש את המציאות; הוא מרגיש שהוא פשוט רואה אותה. זהו המקום שבו נגמרת החשיבה ומתחילה המנטליות. מנטליות איננה רק דעה, השקפה או סגנון אישי. היא מערכת עומק: אוסף של הרגלי פירוש, נאמנויות חברתיות, פחדים, תקוות, זיכרונות, כאב, אינטרסים וחינוך. היא לא רק אומרת לאדם מה לחשוב, אלא קובעת במידה רבה מה הוא בכלל מסוגל לראות, למה הוא קורא ראיה, ומאיזו אמת הוא נבהל. במו

דמיינו שתי מכוניות זהות. לשתיהן אותו מנוע, אותה מהירות ואותה יכולת תמרון. אלא שבמכונית אחת מותקנות כריות אוויר, מערכות בלימה אוטומטיות, חיישנים ומנגנונים שמונעים מהנהג לסטות מהכביש. במכונית השנייה מישהו נטרל את כולם. המכונית השנייה לא נעשתה חכמה יותר. היא גם לא נעשתה חזקה יותר. היא פשוט איבדה את מנגנוני ההגנה שלה — ולכן נעשתה מסוכנת יותר. במובן מסוים, זהו גם הסיפור של הבינה המלאכותית. האם למכונה יש מצפון? בינה מלאכותית יודעת לדבר על טוב ורע בצורה מרשימה. היא יכולה להסביר מדוע

הבינה המלאכותית אינה רק טכנולוגיה חדשה. היא מראה. לא מראה שמראה לנו אם אנחנו חכמים יותר, מהירים יותר או יעילים יותר. אלא מראה עמוקה בהרבה: מראה שמשקפת לחברה האנושית את דמותה הפנימית. את החכמה שלה ואת הבלבול שלה. את הרצון לדעת ואת הרצון להיראות יודעים. את השאיפה לאמת ואת הפחד ממנה. אנחנו שואלים מה הבינה המלאכותית יודעת על העולם. אבל אולי השאלה החשובה יותר היא מה הבינה המלאכותית מגלה עלינו. הרי המודלים האלה לא נולדו בחלל ריק. הם למדו מן השפה שלנו, מן הספרים שלנו, מן החדשות שלנו

בשנת 2024 חצה שוק הפרסום העולמי לראשונה את רף טריליון הדולר. לא טריליון דולר על חינוך האדם. לא טריליון דולר על חיזוק משפחות, קהילות, קשישים, ילדים או בריאות נפשית. טריליון דולר על דבר אחד: ללמוד איך לתפוס את תשומת הלב האנושית, להחזיק אותה, להפעיל אותה, ולתרגם אותה לכסף. לפי תחזיות GroupM/WPP, שוק הפרסום העולמי עבר את טריליון הדולר ב־2024 וצפוי להמשיך לצמוח. דמיינו נער בן שש עשרה שמתעורר בבוקר. הוא עוד לא שטף פנים, עוד לא אמר תודה על יום חדש, עוד לא שאל את עצמו מה חשוב לו היום