מולטידיסציפלינרי

כולם מחפשים איזון. בין עבודה לבית, בין אמונה לעשייה, בין ביטחון לחירות, בין רצון להצליח לבין הרצון לנשום. אבל לפעמים דווקא בשם האיזון אנחנו מעמיקים את הבעיה שאותה ניסינו לפתור.

העולם הדיגיטלי איננו ניטרלי. הוא שדה מעורב של אמת ושקר, אור והסתר, כוונה וישרות מול מניפולציה ולחץ. אבטחת מידע – ובעיקר אבטחת מידע התנהגותית

החיסרון בלהיות אדם רב־תחומי איננו עצם ריבוי התחומים. החיסרון מתחיל כאשר אין ציר מרכזי שמארגן את כל התחומים לכיוון אחד. אז אותה יכולת נדירה לראות קשרים בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, חברה, דת, משפט, כלכלה וחינוך — עלולה להפוך לתחושת פיזור, הצפה, חוסר סיום, וחוסר יכולת להסביר לעולם “מה אני בעצם”. אדם חד־תחומי אומר: אני עורך דין, אני מתכנת, אני פסיכולוג, אני מורה. אדם רב־תחומי אומר: אני רואה מערכת שלמה. אבל העולם אוהב תוויות קצרות. לכן אדם רב־תחומי עלול לסבול לא מפני שאין לו כישרון,

בינה מלאכותית היא תשתית חדשה שמשנה את הדרך שבה כותבים, לומדים, יוצרים ומקבלים החלטות. היא יכולה לחסוך זמן ולהנגיש ידע, אבל גם לבלבל ולהטעות. כדי להסתדר בעידן הזה לא צריך להיות טכנולוג. צריך להבין את העיקרון, את הגבולות, ואת כללי הזהירות. 1) בינה מלאכותית: אור חדש על עולם המידע הקבלה טובה לבינה מלאכותית היא אור. אור מגלה ומעצים. הוא מאפשר לבנות, ללמוד ולהתקדם. אבל הוא גם יוצר תעתועים: תאורה נכונה יכולה להפוך הצגה למשהו שנראה אמיתי. ואור חזק מדי יכול לסנוור ולמשוך אותנו אחרי מה

נוסחת השגשוג האישי. האם מדדי הצלחה בהכרח מלמדים על הצלחה? לא בדיוק. בכתבה זו נלמד כי התמונה הרחבה יותר מלמדת על הצורך להתמיד בשמירת קבוצת מד

באבטחת מידע יש פער קבוע בין ידיעה לבין התנהגות. אנשים יכולים לדעת היטב מה נכון, להסכים עם הכללים, ואפילו להסביר אותם לאחרים — ובכל זאת לפעו

המדד הופך ליעד, ואז כולם לומדים איך “להיראות טוב” במקום להיות טובים. מהיר יותר במקום נכון יותר. סגירה במקום פתרון. מחיר במקום תמורה. ממוצע

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפי

ביופסיכוסוציוטכנולוגיה: העולם האמיתי שלנו – זה שאתה ואני חיים בו – הוא לא "ביו" לבד, לא "פסיכו" לבד, ולא "טכנולוגיה" לבד.