ישראל

הכפתור שלא מתקן כלום, והרעיון העתיק שיכול לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים הכול מ־Make Everything OK, דרך תורה רפ״ב של רבי נחמן ועד ממצאים של זוכי פרס הנובל הישראליים כהנמן ואומן (בנפרד): מסע קצר אל ההבדל שבין אמת, אמת לאמיתה; והיכולת לראות את הטוב בלי לשקר לעצמנו. לרשפב הכפתור שלא מתקן כלום יש באינטרנט כפתור משעשע, כמעט מושלם. כתוב עליו: Make Everything OK. לוחצים, מחכים רגע בזמן שהמערכת כביכול מטפלת בעניינים, ואז מתקבלת הבשורה באותיות קידוש לבנה: ״הכול בסדר עכשיו״. ובשורת ההסב

המדרש היהודי אינו רק מקום שבו מעבירים ידע. הוא מוסד שמלמד אדם לחשוב עם אדם אחר, לחלוק עליו, להקשיב לו ולזקק יחד משמעות. העדה הדרוזית מביאה אל המפגש חכמה חברתית אחרת: יכולת מרשימה לשמור על לכידות, אחריות הדדית וזהות קהילתית לאורך דורות

בואו נדבר רגע על שני ישראלים שזכו בפרס נובל לכלכלה. שניהם עסקו באדם. שניהם ניסו להבין כיצד הוא מחליט, כיצד הוא פועל, וכיצד הוא מתנהל בעולם שאיננו תמיד ברור. אבל נדמה שהם הסתכלו על אותו עולם משני כיוונים כמעט הפוכים. דניאל כהנמן הביט באדם ומצא הטיות, קיצורי דרך, ביטחון מופרז, רגישות למסגור ויכולת מופלאה לספר לעצמו סיפור משכנע גם כאשר הנתונים אינם מצדיקים אותו. ישראל אומן הביט באדם ומצא משחק, מבנה, תמריצים, יחסים חוזרים, זיכרון, אחריות ותוצאות הנבנות לאורך זמן. האחד שאל כיצד הת

בעולם רווי מידע, פרסום ופניות, אנחנו נאלצים להחליט במהירות למי ולמה להקשיב. בדרך כלל אנו מעניקים תשומת לב למה שנראה רלוונטי, אמין, מעניין ומועיל. זהו המסלול הטבעי של הקשב, והוא חיוני להגנה על הזמן ועל התודעה שלנו.

העולם הדיגיטלי איננו ניטרלי. הוא שדה מעורב של אמת ושקר, אור והסתר, כוונה וישרות מול מניפולציה ולחץ. אבטחת מידע – ובעיקר אבטחת מידע התנהגותית

רקע: החזון שלא הצליח להמריא יש רעיונות שנולדים גדולים כל כך, עד שהעולם הקיים נראה להם קטן, גס ומיושן. הם אינם מסתפקים בתיקון מקומי, בעוד רפורמה, בעוד תקנה, בעוד מנגנון סיוע. הם מבקשים לדמיין מחדש את יסודות החברה האנושית: את העבודה, הכלכלה, החינוך, העיר, הטכנולוגיה, היחס למשאבי הטבע, ואפילו את עצם השאלה מדוע בני אדם נאלצים להיאבק זה בזה על קיום בסיסי. כזה היה פרויקט ונוס, חזונו של ז׳אק פרסקו המפורט בספרו ״הטוב ביותר שכסף אינו יכול לקנות״. זאת לא הייתה עוד הצעה פוליטית צרה, אל

מה קורה כשהחוק מאפשר לבתי המשפט יד חופשית בהחלטות כבדות משקל המשפיעים על חיי אדם, וכיצד קרה שמדינת ישראל שילמה לאדם יחיד פיצוי בסך 17 מיליון שקלים בגלל פסק דין של השופט ברק, המכהן כיום כהנשיא השנוי במחלוקת ביותר, בהיסטוריית בית משפט הישראלי

אפשר לדמיין את החברה הישראלית לא כמקשה אחת, ולא כאוסף מקרי של מחנות צוררים, אלא כמעין חזרה מודרנית על משל קדום: שנים עשר שבטים, שלכל אחד מהם דגל אחר, אופי אחר, תפקיד אחר, מרחב אחר, ושפה אחרת של אמת. שבט אחד נמשך אל ההר, אל המשמעת, אל הזיכרון, אל הברית. שבט אחר נמשך אל השדה, אל היזמה, אל המסחר, אל התנועה. שבט אחד נבנה מן הדין, מן המסגרת, מן הסדר. שבט אחר נושא את הרכות, את הפיוס, את היכולת להכיל. יש שבט של לומדים, שבט של לוחמים, שבט של בונים, שבט של מבקרים, שבט של חולמים, שבט ש

מדוע גם במדינה יהודית בארץ ישראל עדיין מתפללים: “השיבה שופטינו כבראשונה”

במעלה הפירמידה, שכרם של נבחרי ציבור ושופטים מוצג לעיתים כהכרחי כדי להבטיח אי־תלות: כשאין מצוקה כלכלית, הפיתוי לקבל “תמורה” קטן. אבל ב־2025 הפערים אינם מסתיימים בתלוש; הם כוללים מעטפת של תקציבים, קרנות, רכב, לשכות, וגם זמן: פגרות והסדרי עבודה שמציירים מציאות אחת למי שמחליט, ואחרת למי שמבצע. במורד הפירמידה, מי שפוגש את האזרחים ואת הסיכון ראשון, חייל/ת חובה ושוטר/ת מתחיל/ה, מקבלים “דמי קיום” או שכר התחלתִי שנשען על תוספות, משמרות, ומענקים, כשמרחב שיקול הדעת בשטח גבוה, והסיכוי ל

האם עפר מתוחם שמעבר למדרכה המרוצפת נחשב מדרכה? וכמה תיקים דומים או מקבילים נסגרים פשוט בתשלום מבלי להישאל או להתברר כלל?

כיצד ניתן לרתום את חוקי הטבע להגשמת מטרותינו המשותפות? האם אפשר למדוד איכויות של מערכת יחסים? זאת ועוד במאמר מרתק

מקובל לחשוב שהכנסה של 40,000 ₪ בחודש מציבה אדם מעל “קו הדאגות”. אך במציאות של כלכלה מודרנית, שוק עבודה תחרותי ותרבות צריכה עתירת מסרים, הכנסה גבוהה כשלעצמה אינה מבטיחה רווחה, יציבות או תחושת “מספיק”. הטענה אינה ש־40,000 ₪ הם סכום קטן במונחים אבסולוטיים, אלא שהיכולת “לחיות” (כלומר: לקיים רווחה מתמשכת) תלויה במערכת רחבה יותר של מנגנונים חברתיים, פסיכולוגיים ומוסדיים. לעיתים, הם מייצרים שחיקה וחוסר סיפוק גם תחת הכנסה גבוהה. הכנסה מול רווחה: הבחנה מושגית הכרחית בכלכלה ובסוציולוגי

גיוס חרדים וערבים: לשלב אוכלוסיות עם רגישויות שונות, אי אפשר לבנות את זה על חשדנות או כפייה. איך עושים את זה נכון?

הקו שמוביל את העבודה של ברנדשטטר הוא פרקטי: להחזיר מערכת לתפקוד, לשפר ביצועים, לצמצם תקלות חוזרות, ולהסביר ללקוח מה באמת קרה ומה באמת צריך ל

הטריק נשען על תהליך לגיטימי: אנשים מחליפים סים כשאיבדו מכשיר, שדרגו, או עברו חברה. עבריינים ניצלו את זה דרך התחזות ושכנוע מוקד שירות/חנות לב

תכירו גישה פסיכולוגית־פילוסופית חדשנית שמתבוננת בחיים כמו ביצירה מוזיקלית (מוזיקה היא שילוב של מלודיה וריתמיקה), ורואה את הנפש כתהליך שמתקדם

התורה מוצגת לעיתים כמתנה מושלמת, אבל כמו אש היא יכולה גם לחמם וגם לשרוף. הכתבה מסבירה למה התורה היא מתנת־על שמעניקה כיוון, משמעות וחוסן, ובמ

מטא־אנליזה מפורסמת (איסוף שיטתי של מחקרים רבים) מצאה שאנשים עם קשרים חברתיים חזקים יותר היו עם סיכוי הישרדות גבוה יותר; האפקט הממוצע תואר בע

התשתית החברתית שמתכוונת לרפא בעיות חברתיות מהשורש, ועל הדרך לעזור לנפגעי פוסט טראומה