שכר ממוצע הוא מושג לא רלוונטי, ואיך לא ליפול בין הכסאות

הממוצע נמשך למעלה בגלל קצה קטן שמרוויח הרבה

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפים.

גם נתוני הלמ״ס מראים סדרי גודל דומים - למשל פברואר 2025: כ-33,697 ש״ח בהייטק.

כשענף כזה גדל, או פשוט “מחזיק” מעמד טוב יותר מאחרים, הוא מעלה את הממוצע גם אם הרוב לא רואה שיפור אמיתי.

הממוצע יכול לעלות גם כשלאף אחד לא השתפר המצב הכלכלי

אם בתקופה מסוימת נגרעות משרות שכר נמוך מסיבה של פיטורים או יציאה ממעגל העבודה; או שנכנסות יותר עובדים בשכר גבוה למשק, הממוצע “קופץ” בלי שהחיים של העובד הרגיל נהיו קלים יותר. זה נפוץ במיוחד בשוק שמושפע מטלטלות כגון מלחמה, אי־ודאות, מעבר לאוטומציה וכו׳.

הממוצע מסתיר את מה שחשוב באמת: נטו, שעות, ויוקר מחיה

הלמ״ס מדווח “שכר למשרת שכיר” (ברוטו) — אבל הציבור חי על נטו, על כמה שעות באמת יש לעבוד, ועל כמה נשאר אחרי דיור/מזון/תחבורה. גם כשהשכר הממוצע עולה נומינלית, השאלה היא מה קורה “ריאלית” מול המחירים, ולא רק למי שממילא נמצא בענפים חזקים.

בעידן הבינה המלאכותית הקיטוב גדל מהר יותר

הדוח שעליו נשענת הכתבה מתאר התרחבות שימוש בבינה מלאכותית גם לתחומים מנהליים, חינוך ומדע.

כלומר: לא רק “מתכנתים” נהנים או נפגעים, אלא גם הרבה מקצועות משרדיים/שירותיים. ואז מתקבל מצב שבו:

• מי שמצליח “להכפיל תפוקה” עם AI מגדיל שכר/רווחים,

• ומי שמוחלף/נדחק לשעות פחותות—נופל מתחת לרדאר של “השכר הממוצע”.

סכנת אבטלה נרחבת בשילוב חוסר מוכנות של המשק

גם גופים בינלאומיים מצביעים על חשיפה משמעותית של שוק העבודה לשינוי: ה-IMF העריך שבינה מלאכותית תשפיע על ~40% מהמשרות בעולם (חלק יוחלפו, חלק ישודרגו), עם סיכון להעמקת אי־שוויון אם אין מדיניות מאזנת.

גם ה-ILO מדגיש שה-GenAI צפוי לשנות את שוק העבודה, כשההשפעה המדויקת קשה לחיזוי, אבל החשיפה רחבה ודורשת היערכות.

ובישראל, אמנם לאימוץ המוקדם של טכנולוגיות בינה מלאכותית, יש יתרון תחרותי עולמי, אבל גם סיכון מוקדם מבחינה חברתית כלכלית: בשלבים מוקדמים ביחס לעולם צפויה ניעות של משרות ושינוי מהותי ומהיר של דרישות שוק, ואם המשק לא יבנה רשת יציבה של הסבות והכשרות, גיוון תעסוקתי אלטרנטיבי, ומנגנוני חוסן, אנחנו עלולים לגלות שהממוצעים נראים יפים, בזמן שהמציאות בשטח נשחקת.

איזה מדד כן מספר לנו את האמת?

אם רוצים להבין מה מצב הציבור באמת, צריך להסתכל (ביחד) על:

• שכר חציוני ופילוח עשירונים (לא רק ממוצע)

• שכר נטו למשק בית והכנסה פנויה

• שעות עבודה בפועל, תת־תעסוקה, ושיעור השתתפות

• יחס הכנסה לדיור (ולא רק “שכר”)

• מדדי פערים בין ענפים/אזורי מגורים/מגזרים

קריאה לציבור: “להצביע ברגליים” ולהצטרף לצוות בראשית

כשעידן ה-AI דוהר קדימה והמדדים הישנים מטעים ולא צפויים, התגובה החכמה היא לא רק להתלונן, אלא לבנות משאבים וחוסן מלמטה, מבסיס החברה.

הצעה לפתרון:

על הציבור להצביע ברגליים, להתבונן, לפתוח את הראש לרעיונות חדשים, ולהצטרף לצוות בראשית: הקיבוץ הדיגיטלי הראשון שמארגן משאבים חברתיים, חזון טכנולוגי מודרני, ואינטגרציה אנושית מבוססת צדק ומרכוז כבוד האדם, כדי שהכוח החדש הזה שהגיע לעולם - בינה מלאכותית, לא ייצור “ממוצעים יפים” על גב של מציאות מתפוררת מקטבת ומקוטבת. אלא יהפוך למנוע של יציבות, משמעות, ושגשוג אנושי וחברתי.

להצטרפות לצוות בראשית:

מה זה פרויקט ונוס:

מה זה גישה מולטידיסציפלינרית:

אתר הבית:

כל הכתבות של ביניקס: