אפיסטמולוגיית המידות – איך אופי משפיע על ביטחון דיגיטלי

בעולם המחשבים אנחנו רגילים לדבר על מעבדים, זיכרון, אבטחת סייבר, פרוטוקולים. אבל כמעט לא מדברים על החלק הכי חשוב במערכת: האדם שיושב מול המסך.

כאן נכנס לתמונה מושג פילוסופי מעניין – “אפיסטמולוגיית המידות”.

במילים פשוטות: אפיסטמולוגיה היא תורת הידע – מה נחשב ידע, איך יודעים, למה לסמוך על משהו.

אפיסטמולוגיית המידות אומרת:

לא מספיק לשאול “האם המידע הזה נכון?”

צריך גם לשאול “איזה אדם אני, כשאני עובד עם ידע?”

כלומר – במקום להסתכל רק על האמונות שלנו, אנחנו מסתכלים על תכונות האופי האינטלקטואליות שלנו.

מה הן “מידות טובות״ של תחום הדעת?

בדומה למידות טובות מוסריות (נדיבות, אומץ, חסד), יש גם “מידות טובות של הדעת”. למשל:

• יושר אינטלקטואלי – לא לזייף נתונים, לא להעלים כשמשהו לא מסתדר לנו.

• זהירות מחשבתית – לא לקפוץ למסקנות רק כי זה מסתדר לנו רגשית או פוליטית.

• פתיחות מחשבתית – היכולת לשמוע טיעון טוב שסותר את מה שחשבנו, ולהגיד “אוקיי, אולי טעיתי”.

• ענווה אפיסטמית – לדעת להגיד “אני לא יודע”, ולא להתבייש בזה.

• התמדה ובדיקה – לא להסתפק בכותרת, אלא לבדוק הקשרים, מקורות, ניסוחים קטנים.

לפי אפיסטמולוגיית המידות, ידע טוב לא נולד רק ממידע נכון, אלא מאדם שמתנהל נכון מול המידע.

למה זה חשוב בעולם המחשבים?

העולם הדיגיטלי מלא במידע – ומלא גם בזבל מידע. פייק ניוז, אתרי הונאה, מיילים מזויפים, “מומחים” ברשת, וירוסים, קישורים חשודים, הצעות “תמימות” להשתלטות מרחוק על המחשב.

אפשר לכתוב אלף נהלים טכניים, אבל בסוף הכול נופל על מידות אינטלקטואליות:

• טכנאי שמחבר מחשב לרשת בלי לשאול שאלות, כי “נו יהיה בסדר” – זו בעיה של מידה, לא רק של ידע.

• משתמש שמאשר כל הודעת “אשר הרשאה” בלי לקרוא – זו בעיה של אופי עבודה, לא רק של מערכת.

• מנהל שמעדיף להסתיר תקלה כדי “לא להיראות חלש” – פוגע בביטחון הארגון, גם אם המערכות הכי מתקדמות.

במילים אחרות:

אבטחת מידע מתחילה באבטחת המידות האינטלקטואליות של האנשים.

אפיסטמולוגיית המידות כבסיס לתרבות ארגונית

ארגון שרוצה להיות באמת חכם ודיגיטלי, לא צריך רק “טכנולוגיה חזקה” – הוא צריך אנשים עם מידות אינטלקטואליות חזקות.

זה אומר למשל:

• לעודד שאלות “מציקות” – במקום לכעוס על מי שמטיל ספק, להבין שהוא מגן על המערכת.

• לאפשר להגיד “לא יודע” – בלי פחד, ואז לחפש יחד את התשובה.

• להעריך שקיפות – גם כשמישהו טעה, אבל דיווח בזמן.

• לבחור מנהלי IT ואנשי סיסטם לא רק לפי ידע טכני, אלא גם לפי יושר, זהירות ואחריות.

כשהמידות האינטלקטואליות הופכות לחלק מה-DNA של מקום עבודה, הטכנולוגיה נהיית פחות מסוכנת.

אותן תכונות אופי שמונעות ממני ללחוץ על לינק חשוד, יובילו אותי גם לא לבזבז כסף על פתרון קסם, ולא למסור גישה מרחוק בלי לחשוב.

ביניקס – לא רק “מחשבים”, גם תרבות ידע

החזון של ביניקס יכול להיות לא רק “לתקן מחשבים” אלא לעזור לאנשים לעבוד נכון עם ידע וטכנולוגיה:

• להסביר ללקוחות לא רק מה לעשות, אלא למה – ואיך זה קשור למידות אינטלקטואליות.

• לפתח הדרכות שמחזקות זהירות, ביקורתיות וענווה, לצד כללי סייבר.

• להראות שהמקצועיות האמיתית של טכנאי / יועץ מחשבים נמדדת גם באופי האינטלקטואלי שלו – לא רק בכמות האותיות באנגלית על המסך.

סיכום: מחשבים בטוחים מתחילים באנשים טובים

אפיסטמולוגיית המידות מזכירה לנו שהשאלה היא לא רק:

• “איזו תוכנת אנטי־וירוס הכי טובה?”

אלא גם:

• “איזו מידת זהירות יש לאדם שמנהל את הרשת?”

• “כמה יושר יש בכתיבת הדוחות?”

• “כמה ענווה יש להודות בחולשה ולבקש עזרה בזמן?”

בעידן שבו כל אחד מחזיק בכיס מכשיר חזק יותר ממחשבי־על של פעם – מידות אינטלקטואליות הן כבר לא לוקסוס פילוסופי, אלא תנאי בסיס לחיים דיגיטליים בריאים.

וכמו שבודקים טמפרטורה של מעבד – אולי הגיע הזמן לבדוק גם את הטמפרטורה של המידות האינטלקטואליות שלנו.