הבעיה הישראלית הקלאסית: אנחנו אלופי גיוס ברגעי חירום – אבל חלשים במבנים של המשך. ברגע שהכותרות יורדות, גם הידיים שמחזיקות מתעייפות. ואז האדם

התורה מוצגת לעיתים כמתנה מושלמת, אבל כמו אש היא יכולה גם לחמם וגם לשרוף. הכתבה מסבירה למה התורה היא מתנת־על שמעניקה כיוון, משמעות וחוסן, ובמ

מטא־אנליזה מפורסמת (איסוף שיטתי של מחקרים רבים) מצאה שאנשים עם קשרים חברתיים חזקים יותר היו עם סיכוי הישרדות גבוה יותר; האפקט הממוצע תואר בע

המוח שלנו אוהב החלטות מהירות. זה לא פגם — זה מנגנון הישרדות. הבעיה היא שבעולם הדיגיטלי קיצורי הדרך האלו הופכים לאפיק תקיפה.

האכיפה המקוונת כמעט בלתי אפשרית: ה״סוחרים״ בדרך כלל מחליפים שמות וזהויות אינטרנטיות על ידי אתרי אירוח מתחלפים ורישום חברות קש על כתובות וירט

הגורם האנושי: לפרוץ הצפנה? קשה. למצוא חולשת אפליקציה? לוקח זמן. לשכנע עובד אחד ללחוץ? לפעמים מספיק ניסוח נכון, טיימינג נכון, ולוגו מוכר.

בעשורים האחרונים הושקעו מיליארדים בטכנולוגיות אבטחת מידע: חומות אש, הצפנות, מערכות זיהוי חדירה ובינה מלאכותית. ובכל זאת, רוב אירועי האבטחה ה

כבוד תלמידי חכמים הוא ערך יסוד. האמת היא לא פחות. אבל לפעמים, בלי לשים לב, הראשון מתרחב מעבר לכוונתו המקורית. זה כבר לא רק ״לא לפגוע בכבוד״,

הלקח של הגלות חד וברור: כשאין הגנה ממלכתית נחושה, הרוע מזהה חולשה. לכן, מדינה יהודית שאינה מגיבה בחומרה לאלימות אנטישמית מסכנת לא רק את אזרח

איך קרה שבמדינה יהודית, בארץ ישראל, אנחנו חיים כמעט לגמרי לפי הציר הזה, גם כשאנחנו לא נוצרים, וגם כשאנחנו לא מרגישים קשר פנימי לסיפור שמאחור

הוא לא מתאמץ להרשים במילים גבוהות אלא להראות לך איפה המציאות מפתיעה. במקום להגיד לך מה נכון הוא גורם לך לשאול איך זה יכול להישבר. במקום לדבר

בכל חברה יש חוקים שלא כתובים בשום מקום. לא בחוק המדינה, לא בתקנון בניין, ולא בשלט בכניסה לשכונה. אלה חוקים שקטים של מנטליות: מה נחשב מנומס,

המדד הופך ליעד, ואז כולם לומדים איך “להיראות טוב” במקום להיות טובים. מהיר יותר במקום נכון יותר. סגירה במקום פתרון. מחיר במקום תמורה. ממוצע

לא פעם, דווקא אנשים מבריקים ואינטליגנטיים מגלים שמשבר רגשי מערער אותם באופן בלתי צפוי. נתונים מראים שאנשים בעלי IQ ממוצע הצליחו לעקוף בביצ

חרדל (Mustard) הוא תבלין וצמח מאכל ידוע בזכות טעמו החריף והמחמם. בעונת החורף – כאשר הטמפרטורות יורדות והגוף מחפש חימום – זוכה החרדל לתשומת ל

על אדן החלון בביתי ניצבת אדנית קטנה, ובה צומח צמח ירוק ועדין. שנים שהוא גדל כך, תחום באותה אדנית, וענפיו הדקיקים מציצים בצניעות מעל שפת הכלי

בינה מלאכותית אמרה לכם משהו שנשמע מחוץ לגבולות ההגיון וחסר כל הוכחה בשטח? ובכן, זאת הייתה הזייה, לא שלכם - שלה …

ההתמדה היא סוד ההצלחה, ואם מתייאשים באמצע?

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפי

סקרנות עודפת היא הצעה למונח המתאר מצב שבו הנטייה הטבעית לחקור, לשאול ולצבור ידע עוברת סף מסוים, והופכת מתכונה מועילה – לכוח שמפריע לתפקוד, ליעילות ולחיים תקינים. במקום שסקרנות תהיה מנוע ללמידה ולעשייה, היא הופכת למסך עשן שמסתיר את הצורך לבחור, להחליט, להתחייב ולסיים. רקע רעיוני בפילוסופיה של הידע ( אפיסטמולוגיה ), מקובל לדבר על מידות אינטלקטואליות טובות (Virtue Epistemology) כמו יושר מחשבתי, פתיחות, זהירות, סקרנות בריאה. בעשורים האחרונים מתפתח גם העיסוק ב־מגרעות אינטלקטואליות