למה האנשים שנותנים לאחרים עשויים לבנות לעצמם יותר הזדמנויות, קשרים — ועושר נניח שנכנסים לחדר מאה אנשי עסקים. חלקם חושבים מיד: מי כאן יכול לעזור לי? אחרים חושבים: עם מי כדאי לי לעשות עסקה הוגנת? וקבוצה שלישית שואלת שאלה אחרת לגמרי: למי כאן אני יכול לעזור? האינטואיציה הכלכלית הפשוטה אומרת שהקבוצה השלישית נמצאת בצרות. הרי אם אתה כל הזמן נותן זמן, ידע, קשרים והזדמנויות לאחרים, נשאר לך פחות בשביל עצמך. והמחקר אכן מגלה משהו מטריד: נותנים נמצאים באופן לא פרופורציונלי גם בין האנשים ש

מאת בנימין זאב ברנדשטטר | טור דעה הקדמה: על הקופסה יש אזהרה. על המדיניות אין על קופסת הסיגריות המדינה מזהירה אותנו מפני מוות. באותה עסקה היא גם גובה מס. הסתירה הזאת מוכרת עד כדי כך שכבר הפסקנו להתעכב עליה: מוצר ממכר ומזיק נמכר כחוק, ההכנסה ממנו נרשמת מיד, והמחיר האנושי מתפזר לאורך שנים בין בתי חולים, מקומות עבודה ומשפחות. כשמגיעה המחלה, קל להצביע על האדם שהדליק את הסיגריה. קשה יותר להצביע על כל ההחלטות הציבוריות שהשאירו אותו בתוך המעגל. הוא ידע, אומרים לנו. הזהירו אותו. הוא ב

במשך עשרים שנה הטכנולוגיה פתרה בהצלחה מרשימה את שאלת החיבור בין בני אדם. היום כמעט כל אדם יכול להגיע כמעט לכל אדם. השאלה המעניינת באמת היא מה עושים עם החיבור הזה עכשיו.

הבינה המלאכותית אינה רק טכנולוגיה חדשה. היא מראה. לא מראה שמראה לנו אם אנחנו חכמים יותר, מהירים יותר או יעילים יותר. אלא מראה עמוקה בהרבה: מראה שמשקפת לחברה האנושית את דמותה הפנימית. את החכמה שלה ואת הבלבול שלה. את הרצון לדעת ואת הרצון להיראות יודעים. את השאיפה לאמת ואת הפחד ממנה. אנחנו שואלים מה הבינה המלאכותית יודעת על העולם. אבל אולי השאלה החשובה יותר היא מה הבינה המלאכותית מגלה עלינו. הרי המודלים האלה לא נולדו בחלל ריק. הם למדו מן השפה שלנו, מן הספרים שלנו, מן החדשות שלנו

במעלה הפירמידה, שכרם של נבחרי ציבור ושופטים מוצג לעיתים כהכרחי כדי להבטיח אי־תלות: כשאין מצוקה כלכלית, הפיתוי לקבל “תמורה” קטן. אבל ב־2025 הפערים אינם מסתיימים בתלוש; הם כוללים מעטפת של תקציבים, קרנות, רכב, לשכות, וגם זמן: פגרות והסדרי עבודה שמציירים מציאות אחת למי שמחליט, ואחרת למי שמבצע. במורד הפירמידה, מי שפוגש את האזרחים ואת הסיכון ראשון, חייל/ת חובה ושוטר/ת מתחיל/ה, מקבלים “דמי קיום” או שכר התחלתִי שנשען על תוספות, משמרות, ומענקים, כשמרחב שיקול הדעת בשטח גבוה, והסיכוי ל

גיוס חרדים וערבים: לשלב אוכלוסיות עם רגישויות שונות, אי אפשר לבנות את זה על חשדנות או כפייה. איך עושים את זה נכון?

הטריק נשען על תהליך לגיטימי: אנשים מחליפים סים כשאיבדו מכשיר, שדרגו, או עברו חברה. עבריינים ניצלו את זה דרך התחזות ושכנוע מוקד שירות/חנות לב

באבטחת מידע יש פער קבוע בין ידיעה לבין התנהגות. אנשים יכולים לדעת היטב מה נכון, להסכים עם הכללים, ואפילו להסביר אותם לאחרים — ובכל זאת לפעו

הבעיה הישראלית הקלאסית: אנחנו אלופי גיוס ברגעי חירום – אבל חלשים במבנים של המשך. ברגע שהכותרות יורדות, גם הידיים שמחזיקות מתעייפות. ואז האדם

רוב אירועי האבטחה המשמעותיים אינם מתחילים בפריצה מתוחכמת, אלא בפעולה אנושית פשוטה: לחיצה על קישור, פתיחת קובץ, שיתוף סיסמה, או אמון רגעי באדם הלא נכון. כאן נכנסת לתמונה אבטחת מידע התנהגותית. זהו תחום שחוצה בין אבטחת מידע, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ותרבות ארגונית. הוא לא שואל רק איך מגנים על מערכות - אלא איך אנשים באמת מתנהגים מול סיכון, לחץ, סמכות, עייפות והרגלים. תוכן העניינים: מבוא מהי אבטחת מידע למה אבטחת מידע חשובה כל כך למה שווה לך ללמוד אבטחת מידע התנהגותית יסודות ותפיסת ע

הלקח של הגלות חד וברור: כשאין הגנה ממלכתית נחושה, הרוע מזהה חולשה. לכן, מדינה יהודית שאינה מגיבה בחומרה לאלימות אנטישמית מסכנת לא רק את אזרח

הוא לא מתאמץ להרשים במילים גבוהות אלא להראות לך איפה המציאות מפתיעה. במקום להגיד לך מה נכון הוא גורם לך לשאול איך זה יכול להישבר. במקום לדבר

מדינת ישראל הוקמה כדי להבטיח את המשך קיומו וביטחונו של העם היהודי כולו. פגיעה ביהודים על רקע לאומני איננה רק פגיעה פרטית; מדובר בפגיעה בביטח

בכל חברה יש חוקים שלא כתובים בשום מקום. לא בחוק המדינה, לא בתקנון בניין, ולא בשלט בכניסה לשכונה. אלה חוקים שקטים של מנטליות: מה נחשב מנומס,

המדד הופך ליעד, ואז כולם לומדים איך “להיראות טוב” במקום להיות טובים. מהיר יותר במקום נכון יותר. סגירה במקום פתרון. מחיר במקום תמורה. ממוצע

לא פעם, דווקא אנשים מבריקים ואינטליגנטיים מגלים שמשבר רגשי מערער אותם באופן בלתי צפוי. נתונים מראים שאנשים בעלי IQ ממוצע הצליחו לעקוף בביצ

בינה מלאכותית אמרה לכם משהו שנשמע מחוץ לגבולות ההגיון וחסר כל הוכחה בשטח? ובכן, זאת הייתה הזייה, לא שלכם - שלה …

ההתמדה היא סוד ההצלחה, ואם מתייאשים באמצע?

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפי

פסיכולוגיה מלודיאנית הינה נקודת מבט חדשה לעולם הפסיכולוגיה. לא כל יום מוצעות גישות חדשות בפסיכולוגיה, אז אם אתם אנשים שאוהבים לחשוב קדימה