תכירו גישה פסיכולוגית־פילוסופית חדשנית שמתבוננת בחיים כמו ביצירה מוזיקלית (מוזיקה היא שילוב של מלודיה וריתמיקה), ורואה את הנפש כתהליך שמתקדם

הבעיה הישראלית הקלאסית: אנחנו אלופי גיוס ברגעי חירום – אבל חלשים במבנים של המשך. ברגע שהכותרות יורדות, גם הידיים שמחזיקות מתעייפות. ואז האדם

התשתית החברתית שמתכוונת לרפא בעיות חברתיות מהשורש, ועל הדרך לעזור לנפגעי פוסט טראומה

כבוד תלמידי חכמים הוא ערך יסוד. האמת היא לא פחות. אבל לפעמים, בלי לשים לב, הראשון מתרחב מעבר לכוונתו המקורית. זה כבר לא רק ״לא לפגוע בכבוד״,

איך קרה שבמדינה יהודית, בארץ ישראל, אנחנו חיים כמעט לגמרי לפי הציר הזה, גם כשאנחנו לא נוצרים, וגם כשאנחנו לא מרגישים קשר פנימי לסיפור שמאחור

בכל חברה יש חוקים שלא כתובים בשום מקום. לא בחוק המדינה, לא בתקנון בניין, ולא בשלט בכניסה לשכונה. אלה חוקים שקטים של מנטליות: מה נחשב מנומס,

מה זה בכלל “ביזיון בית המשפט”? בפשטות: זו מסגרת שמאפשרת לבית המשפט להטיל קנס או מאסר כדי לאכוף ציות לצו שיפוטי (למשל כשצד לא מקיים צו). היא גם מתמודדת עם סירוב של עדים לשתף פעולה במצבים מסוימים. יש גם סעיף בחוק בתי המשפט שמאפשר ענישה על הפרעה לדיון או התנהגות אלימה באולם. עד כאן, נשמע “סביר”: בכל מדינה יש דרך לאכוף צווים, לשמור סדר, ולמנוע מאנשים להפוך דיון לקרקס. אבל הבעיה היא לא בזה שיש כלי. הבעיה היא איזה כלי, מאיפה הוא הגיע, ואיזו תרבות הוא מייצג. השורש: זה חוק שנולד כדי

לא פעם, דווקא אנשים מבריקים ואינטליגנטיים מגלים שמשבר רגשי מערער אותם באופן בלתי צפוי. נתונים מראים שאנשים בעלי IQ ממוצע הצליחו לעקוף בביצ

על אדן החלון בביתי ניצבת אדנית קטנה, ובה צומח צמח ירוק ועדין. שנים שהוא גדל כך, תחום באותה אדנית, וענפיו הדקיקים מציצים בצניעות מעל שפת הכלי

בינה מלאכותית אמרה לכם משהו שנשמע מחוץ לגבולות ההגיון וחסר כל הוכחה בשטח? ובכן, זאת הייתה הזייה, לא שלכם - שלה …

ההתמדה היא סוד ההצלחה, ואם מתייאשים באמצע?

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפי

פסיכולוגיה מלודיאנית הינה נקודת מבט חדשה לעולם הפסיכולוגיה. לא כל יום מוצעות גישות חדשות בפסיכולוגיה, אז אם אתם אנשים שאוהבים לחשוב קדימה

אפיסטמולוגיית המידות לא מספיק לשאול “האם המידע הזה נכון?” צריך גם לשאול “איזה אדם אני, כשאני עובד עם ידע?”