תכירו גישה פסיכולוגית־פילוסופית חדשנית שמתבוננת בחיים כמו ביצירה מוזיקלית (מוזיקה היא שילוב של מלודיה וריתמיקה), ורואה את הנפש כתהליך שמתקדם

בעשורים האחרונים הושקעו מיליארדים בטכנולוגיות אבטחת מידע: חומות אש, הצפנות, מערכות זיהוי חדירה ובינה מלאכותית. ובכל זאת, רוב אירועי האבטחה ה

כבוד תלמידי חכמים הוא ערך יסוד. האמת היא לא פחות. אבל לפעמים, בלי לשים לב, הראשון מתרחב מעבר לכוונתו המקורית. זה כבר לא רק ״לא לפגוע בכבוד״,

הלקח של הגלות חד וברור: כשאין הגנה ממלכתית נחושה, הרוע מזהה חולשה. לכן, מדינה יהודית שאינה מגיבה בחומרה לאלימות אנטישמית מסכנת לא רק את אזרח

איך קרה שבמדינה יהודית, בארץ ישראל, אנחנו חיים כמעט לגמרי לפי הציר הזה, גם כשאנחנו לא נוצרים, וגם כשאנחנו לא מרגישים קשר פנימי לסיפור שמאחור

בכל חברה יש חוקים שלא כתובים בשום מקום. לא בחוק המדינה, לא בתקנון בניין, ולא בשלט בכניסה לשכונה. אלה חוקים שקטים של מנטליות: מה נחשב מנומס,

המדד הופך ליעד, ואז כולם לומדים איך “להיראות טוב” במקום להיות טובים. מהיר יותר במקום נכון יותר. סגירה במקום פתרון. מחיר במקום תמורה. ממוצע

שלב 1: “בדיקה ללא עלות” — הפיתיון הכי נקי זה מתחיל בהצעה שאף אחד לא רוצה לסרב לה: “רק נבדוק אם זה מתאים.” “רק נעשה אבחון קצר.” “רק נבין אם יש לכם סיכוי.” כאן נכנסת המסגרת הפסיכולוגית: הם לא מוכרים לך. הם “בוחנים אותך”. הם “מסננים”. אתה מרגיש שנבחרת — עוד לפני שקיבלת משהו אמיתי. שלב 2: מחמאה מקצועית + לחץ זמן רך המסר מגיע מהר: “יש פה פוטנציאל”. לפעמים גם: “אנחנו לא מקבלים כל אחד”. ואז מגיע משפט שמתחיל להדק את הלולאה: “יש לנו חלון זמן קצר”, “המסלול הבא נסגר”, “יש עכשיו מק

מה זה בכלל “ביזיון בית המשפט”? בפשטות: זו מסגרת שמאפשרת לבית המשפט להטיל קנס או מאסר כדי לאכוף ציות לצו שיפוטי (למשל כשצד לא מקיים צו). היא גם מתמודדת עם סירוב של עדים לשתף פעולה במצבים מסוימים. יש גם סעיף בחוק בתי המשפט שמאפשר ענישה על הפרעה לדיון או התנהגות אלימה באולם. עד כאן, נשמע “סביר”: בכל מדינה יש דרך לאכוף צווים, לשמור סדר, ולמנוע מאנשים להפוך דיון לקרקס. אבל הבעיה היא לא בזה שיש כלי. הבעיה היא איזה כלי, מאיפה הוא הגיע, ואיזו תרבות הוא מייצג. השורש: זה חוק שנולד כדי

לא פעם, דווקא אנשים מבריקים ואינטליגנטיים מגלים שמשבר רגשי מערער אותם באופן בלתי צפוי. נתונים מראים שאנשים בעלי IQ ממוצע הצליחו לעקוף בביצ

בינה מלאכותית אמרה לכם משהו שנשמע מחוץ לגבולות ההגיון וחסר כל הוכחה בשטח? ובכן, זאת הייתה הזייה, לא שלכם - שלה …

ההתמדה היא סוד ההצלחה, ואם מתייאשים באמצע?

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפי

סקרנות עודפת היא הצעה למונח המתאר מצב שבו הנטייה הטבעית לחקור, לשאול ולצבור ידע עוברת סף מסוים, והופכת מתכונה מועילה – לכוח שמפריע לתפקוד, ליעילות ולחיים תקינים. במקום שסקרנות תהיה מנוע ללמידה ולעשייה, היא הופכת למסך עשן שמסתיר את הצורך לבחור, להחליט, להתחייב ולסיים. רקע רעיוני בפילוסופיה של הידע ( אפיסטמולוגיה ), מקובל לדבר על מידות אינטלקטואליות טובות (Virtue Epistemology) כמו יושר מחשבתי, פתיחות, זהירות, סקרנות בריאה. בעשורים האחרונים מתפתח גם העיסוק ב־מגרעות אינטלקטואליות

מה זה אומר גישת מחקר? מושג ערטילאי שלא מופיע בויקיפדיה, אך בלי להבין אותו אי אפשר לעשות מחקר איכותי …

טלגרם תא קולי, מתקפת הסייבר שעדיין ממשיכה, הטיפול החלקי רשויות הביטחון, והמצב כל אחד אחראי לעצמו …

האם יש מודל חד משמעי לאישוש גישות מחקר …

פסיכולוגיה מלודיאנית הינה נקודת מבט חדשה לעולם הפסיכולוגיה. לא כל יום מוצעות גישות חדשות בפסיכולוגיה, אז אם אתם אנשים שאוהבים לחשוב קדימה

אפיסטמולוגיית המידות לא מספיק לשאול “האם המידע הזה נכון?” צריך גם לשאול “איזה אדם אני, כשאני עובד עם ידע?”

אליטיזם מנדטורי, כתופעה לשיבוש והכחדת ידע גלובלי. ״קיבלתי מפתחות - אז אשאיר אותכם נעולים בחוץ״