החיסרון בלהיות אדם רב־תחומי איננו עצם ריבוי התחומים. החיסרון מתחיל כאשר אין ציר מרכזי שמארגן את כל התחומים לכיוון אחד. אז אותה יכולת נדירה לראות קשרים בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, חברה, דת, משפט, כלכלה וחינוך — עלולה להפוך לתחושת פיזור, הצפה, חוסר סיום, וחוסר יכולת להסביר לעולם “מה אני בעצם”. אדם חד־תחומי אומר: אני עורך דין, אני מתכנת, אני פסיכולוג, אני מורה. אדם רב־תחומי אומר: אני רואה מערכת שלמה. אבל העולם אוהב תוויות קצרות. לכן אדם רב־תחומי עלול לסבול לא מפני שאין לו כישרון,

בינה מלאכותית היא תשתית חדשה שמשנה את הדרך שבה כותבים, לומדים, יוצרים ומקבלים החלטות. היא יכולה לחסוך זמן ולהנגיש ידע, אבל גם לבלבל ולהטעות. כדי להסתדר בעידן הזה לא צריך להיות טכנולוג. צריך להבין את העיקרון, את הגבולות, ואת כללי הזהירות. 1) בינה מלאכותית: אור חדש על עולם המידע הקבלה טובה לבינה מלאכותית היא אור. אור מגלה ומעצים. הוא מאפשר לבנות, ללמוד ולהתקדם. אבל הוא גם יוצר תעתועים: תאורה נכונה יכולה להפוך הצגה למשהו שנראה אמיתי. ואור חזק מדי יכול לסנוור ולמשוך אותנו אחרי מה

נוסחת השגשוג האישי. האם מדדי הצלחה בהכרח מלמדים על הצלחה? לא בדיוק. בכתבה זו נלמד כי התמונה הרחבה יותר מלמדת על הצורך להתמיד בשמירת קבוצת מד

באבטחת מידע יש פער קבוע בין ידיעה לבין התנהגות. אנשים יכולים לדעת היטב מה נכון, להסכים עם הכללים, ואפילו להסביר אותם לאחרים — ובכל זאת לפעו

תכירו גישה פסיכולוגית־פילוסופית חדשנית שמתבוננת בחיים כמו ביצירה מוזיקלית (מוזיקה היא שילוב של מלודיה וריתמיקה), ורואה את הנפש כתהליך שמתקדם

המוח שלנו אוהב החלטות מהירות. זה לא פגם — זה מנגנון הישרדות. הבעיה היא שבעולם הדיגיטלי קיצורי הדרך האלו הופכים לאפיק תקיפה.

בעשורים האחרונים הושקעו מיליארדים בטכנולוגיות אבטחת מידע: חומות אש, הצפנות, מערכות זיהוי חדירה ובינה מלאכותית. ובכל זאת, רוב אירועי האבטחה ה

כבוד תלמידי חכמים הוא ערך יסוד. האמת היא לא פחות. אבל לפעמים, בלי לשים לב, הראשון מתרחב מעבר לכוונתו המקורית. זה כבר לא רק ״לא לפגוע בכבוד״,

בכל חברה יש חוקים שלא כתובים בשום מקום. לא בחוק המדינה, לא בתקנון בניין, ולא בשלט בכניסה לשכונה. אלה חוקים שקטים של מנטליות: מה נחשב מנומס,

המדד הופך ליעד, ואז כולם לומדים איך “להיראות טוב” במקום להיות טובים. מהיר יותר במקום נכון יותר. סגירה במקום פתרון. מחיר במקום תמורה. ממוצע

לא פעם, דווקא אנשים מבריקים ואינטליגנטיים מגלים שמשבר רגשי מערער אותם באופן בלתי צפוי. נתונים מראים שאנשים בעלי IQ ממוצע הצליחו לעקוף בביצ

בינה מלאכותית אמרה לכם משהו שנשמע מחוץ לגבולות ההגיון וחסר כל הוכחה בשטח? ובכן, זאת הייתה הזייה, לא שלכם - שלה …

ההתמדה היא סוד ההצלחה, ואם מתייאשים באמצע?

בישראל הפער בין ההייטק לשאר המשק חריג ומתמשך: לפי רשות החדשנות, ב-2024 השכר הממוצע בהייטק היה כ-32.3 אלף ש״ח, כ-2.8× מהשכר הממוצע בשאר הענפי

כולנו מכירים את הביטוי ״הסקרנות הרגה את החתול״. אך האם הרהרתם פעם: הסקרנות הטובה, זאת שאינה הורגת את החתול, עדיין עלולה לעיתים הפוך למכשול

האם יש מודל חד משמעי לאישוש גישות מחקר …

פסיכולוגיה מלודיאנית הינה נקודת מבט חדשה לעולם הפסיכולוגיה. לא כל יום מוצעות גישות חדשות בפסיכולוגיה, אז אם אתם אנשים שאוהבים לחשוב קדימה

אפיסטמולוגיית המידות לא מספיק לשאול “האם המידע הזה נכון?” צריך גם לשאול “איזה אדם אני, כשאני עובד עם ידע?”

אליטיזם מנדטורי, כתופעה לשיבוש והכחדת ידע גלובלי. ״קיבלתי מפתחות - אז אשאיר אותכם נעולים בחוץ״

לא כל סקרנות היא טובה: כששאלות הופכות להפרעה תפקודית מקובל להאדיר סקרנות: “מי שואל – לומד”, “מי שחוקר – מתקדם”. אבל יש מצב אחר, מוכר מאוד לאנשים חושבים: אתה מתחיל משימה פשוטה – והיא מתפוצצת ל־20 כיווני חקירה. במקום לבצע, אתה חוקר. במקום להתקדם, אתה “מבין לעומק”. היום נגמר, המשימה לא נעשתה, אבל יש לך עוד 80 טאבים פתוחים בראש ובדפדפן. כאן הסקרנות כבר לא כוח חיים – היא כשל תפקודי. לא “חוסר סקרנות גורם לקיפאון”, אלא להפך: עודף סקרנות גורם לשיתוק. כשל הסקרנות – הגדרה נגדיר: כשל הס