שתי שיטות מרכזיות לתיקון המידות מופיעות במסורת היהודית. האחת נוסחה בבהירות על ידי הרמב״ם. השנייה התפתחה בהדרגה במסורת המוסר ובחשיבה חינוכית מאוחרת יותר. שתיהן מכוונות אל אותו יעד — איזון נפשי ומוסרי — אך הדרך אל האיזון שונה בתכלית. הרמב״ם, בהלכות דעות ובחיבורו הפילוסופי־פסיכולוגי “שמונה פרקים”, מציג עיקרון יסוד: האדם הבריא הוא האדם ההולך בדרך האמצע. לא קמצנות ולא פזרנות אלא נדיבות; לא פחדנות ולא פזיזות אלא אומץ; לא כעסנות ולא אדישות אלא שליטה עצמית. האיזון הזה מכונה בפילוסופי