תקשורת אנושית מול תקשורת אלגוריתמית

יתרונות, חסרונות – והאתגר של הדור הבא

התקשורת האנושית נמצאת בעיצומה של מהפכה שקטה. במשך אלפי שנים בני אדם תקשרו בעיקר דרך קשרים ישירים: משפחה, קהילה, שיחה פנים אל פנים, מכתבים, ואחר כך טלפון. המידע עבר דרך מערכות יחסים. מי שסיפר סיפור, הביא ידיעה או הביע דעה היה אדם מוכר, עם הקשר חברתי ברור.

בעשורים האחרונים התמונה השתנתה לחלוטין. הרשתות החברתיות והאינטרנט יצרו סוג חדש של תקשורת: תקשורת אלגוריתמית.

במודל הזה, מי שמחליט איזה מידע יגיע אלינו אינו חבר, שכן או בן משפחה — אלא אלגוריתם. מערכת מתמטית שמנתחת נתונים ומחליטה איזה תוכן להציג לנו.

המעבר הזה שינה את מבנה התקשורת האנושית בצורה עמוקה.

תקשורת אנושית

במודל המסורתי, מידע נע דרך קשרים בין בני אדם.

היתרונות של מודל זה ברורים:

ראשית, יש הקשר אנושי. כאשר אדם מקבל מידע מחבר, הוא יודע מי המקור, מה מערכת היחסים ביניהם ומה רמת האמון ביניהם.

שנית, קיימת אחריות חברתית. אדם שמוסר מידע לאנשים שהוא מכיר לוקח בחשבון את ההשלכות של דבריו.

שלישית, התקשורת נוטה להיות מותאמת לקהילה. מידע רלוונטי יותר לאנשים הקרובים לנו מאשר לרשת אנונימית.

אך למודל הזה יש גם חסרונות.

המידע נע לאט יחסית. לעיתים קהילות נשארות סגורות בתוך עצמן. רעיונות חדשים מתקשים להתפשט מעבר לגבולות הקבוצה.

תקשורת אלגוריתמית

המודל האלגוריתמי שינה את התמונה.

כיום, מיליארדי אנשים מקבלים מידע דרך מערכות שמנתחות את ההתנהגות שלהם: מה הם קוראים, על מה הם לוחצים, כמה זמן הם צופים בתוכן מסוים.

למודל הזה יש יתרונות ברורים.

הוא מאפשר הפצה מהירה של מידע בקנה מידה עולמי. רעיונות יכולים להגיע בתוך דקות למיליוני אנשים.

בנוסף, האלגוריתם מסוגל לבצע התאמה מסוימת להעדפות המשתמש, ולמצוא תוכן שעשוי לעניין אותו.

אך כאן מתגלות גם הבעיות.

האלגוריתם אינו פועל לפי אמת, רלוונטיות או אחריות — אלא לפי מדדים של מעורבות: קליקים, תגובות וזמן מסך.

לכן מערכות אלגוריתמיות רבות מקדמות תוכן שמעורר רגשות חזקים. לעיתים אלו רגשות של כעס, פחד או קיטוב.

בנוסף, כאשר מידע מגיע אלינו דרך אלגוריתם, לעיתים קרובות המקור האנושי נעלם. התוכן הופך לזרם אנונימי של מסרים.

כך נוצר מצב שבו התקשורת נעשית רחבה יותר — אך לעיתים גם שטחית יותר.

בינה מלאכותית – שלב ביניים

בשנים האחרונות נוספה שכבה נוספת: מערכות בינה מלאכותית.

מערכות אלו מאפשרות לאדם לשאול שאלה ולקבל תשובה ישירה. במובן מסוים הן מנסות לפתור חלק מהבעיות של האלגוריתם, משום שהמידע מתקבל לפי ביקוש מודע של המשתמש.

אך גם כאן יש מגבלה.

כאשר אדם מקבל מידע ישירות ממערכת חכמה, הוא מקבל תשובה — אך לעיתים ללא ההקשר החברתי שממנו נוצר הידע.

כלומר, הבינה המלאכותית יכולה לשפר את הגישה למידע, אך היא אינה בהכרח מחזקת את הקשרים האנושיים שדרכם ידע נוצר ומתפתח.

האתגר של העתיד

כיום אנו עומדים בין שני מודלים.

מצד אחד, תקשורת אנושית — איטית יותר אך עשירה בהקשר ובאמון.

מצד שני, תקשורת אלגוריתמית — מהירה ויעילה אך לעיתים חסרת עומק אנושי.

השאלה הגדולה של העידן הדיגיטלי אינה רק כיצד להעביר מידע מהר יותר.

השאלה היא כיצד לבנות מערכות תקשורת שמצליחות לשלב בין היתרונות של שני העולמות:

המהירות והיכולת הטכנולוגית של האלגוריתמים, יחד עם האמון וההקשר של קשרים אנושיים.

ייתכן שהשלב הבא של האינטרנט לא יהיה רשת חברתית נוספת, אלא מודל חדש של הפצת מידע — כזה שמבוסס על קשרים בין בני אדם, אך משתמש באלגוריתמים כדי לנהל את הזרימה בצורה חכמה.

ואם כך, השאלה הגדולה של השנים הקרובות היא זו:

האם האנושות תצליח לפתח אלגוריתם חדש — כזה שלא יחליף את התקשורת האנושית, אלא יקפיץ אותה לעידן חדש?