בעולם העתיק, הסנהדרין ישבה במרכז החיים הציבוריים. הם לא היו רק “שופטים”, אלא גוף שקיבל לידיו את הסמכות הרגישה ביותר: לדון דיני נפשות, לפסוק הלכה, ולהוביל את עם ישראל. בעולם הדיגיטלי המודרני, חלק גדול מהכוח שלנו עבר לידיים אחרות: חברות טכנולוגיה, פלטפורמות ענן, אפליקציות “חינמיות” ושירותי סייבר. הם מחזיקים גישה לכסף, לתמונות, לשיחות, למסמכים רגישים ולמידע האישי ביותר שלנו. כשאנחנו מתקינים אפליקציה, נותנים הרשאות , או מפקידים מידע בשירות ענן, אנחנו למעשה שואלים את אותה שאלה יס

אנחנו רואים למעלה את שם השולח: “הבנק”, “דואר ישראל”, “קופת חולים”, “BIT”, “רשות המיסים” – והמוח מיד נרגע: אם זה מופיע באותו שרשור קיים, עם אותו שם – זה בטח אמיתי… נכון? כאן בדיוק נכנסת ההונאה. רן בר־זיק מסביר בפשטות שאחת מאשליות הביטחון הגדולות היא האמון בשם השולח. שם השולח ב-SMS קל מאוד לזיוף, ולא צריך להיות “האקר על” בשביל זה. מספיק לעבוד עם שירות דיוור שמאפשר לבחור כל שם שולח – והטלפון שלכם כבר יציג את ההודעה תחת אותו שם מוכר, באותו שרשור, כאילו הייתה הודעה רשמית. מאחורי ה

כופרה כשירות: בעשור האחרון, עולם הפשע הדיגיטלי השתנה מקצה לקצה. אם פעם נוזקות כופר היו מעשה ידיהם של האקרים יחידים, הפועלים בצללים למען רוו

תוכנות אופיס בחינם לכל תלמיד: אולי גם לכם מגיע