אליטיזם מנדטורי, קליקות בויקיפדיה ושלטון פקידים

ויקיפדיה מוצגת כלפי חוץ כ"אנציקלופדיה חופשית שכל אחד יכול לערוך".

היא מעודדת תעוזה ומעוף, ומזמינה את כולם להצטרף לשורות העורכים

אך בפועל, כמו בכל מערכת אנושית גדולה, מתפתחות בתוכה גם היררכיות, קליקות ושכבות כוח בלתי פורמליות. חלק מן הכוח הזה נשען על סמכויות טכניות, חלק על ניסיון וותק, וחלק על שפה פנימית ותרבות ארגונית או אזורית שסינון טבעי שלה הוא מי "משלנו" ומי לא.

כאן נכנס המושג "אליטיזם מנדטורי": אליטיזם הטוען כי זכויות היתר והסמכויות של קבוצה מסוימת מוצדקות משום שקיבלה מנדט, סמכות או זכויות יתר מצד שלישי הפועל כמקור לגיטימציה – למשל "הקהילה", הנהלה עולמית, או מערכת חוקים ונהלים שנקבעו בעבר.

במקרה של ויקיפדיה, האליטה אינה אליטה כלכלית או מפלגתית, אלא אליטה עריכתית־בירוקרטית: מפעילי מערכת, ביורוקרטים, בעלי זכות הצבעה ותיקים, ומי שמחזיקים בהון סמלי של "מוכר בקהילה".

קליקות במיזמי עריכה שיתופיים

קליקה היא קבוצה קטנה וסגורה יחסית, הפועלת בתוך מערכת רחבה יותר, ומקדמת לכאורה את האינטרסים שלה עצמה לפני האינטרס הכללי. במערכות ויקיפדיה, קליקות יכולות להיווצר סביב:

– קבוצת כותבים ותיקים החולקים תפיסת עולם דומה.

– משתמשים המחזיקים יחד בזכויות יתר טכניות (מפעילים, ביורוקרטים).

– קבוצה שמדברת באותה שפה לא־רשמית, מכירה זה את זה היטב, וקובעת בפועל את "מה נחשב מקובל".

מבחוץ, קליקה יכולה להיראות פשוט כ"גרעין פעיל" של מפעילים מסורים. בפועל, היא עשויה להחזיק בכוח מוגבר: יכולת למחוק ערכים, לחסום משתמשים, לעצב מדיניות, ולהשפיע על שיח הקהילה.

מהו אליטיזם מנדטורי בהקשר של ויקיפדיה

אליטיזם מנדטורי מתאר מצב שבו חברי האליטה אינם רואים את כוחם כעניין מקרי או זמני, אלא כמבוסס על "מנדט":

– מנדט טכני: קיבלתי הרשאות ממערכת הגלובלית, לכן מותר לי.

– מנדט קהילתי: "הקהילה בחרה בי" או "קיימת הסכמה רחבה שאני ראוי".

– מנדט נורמטיבי: אני שומר על "מדיניות רשמית" ולכן יש לי הצדקה להפעיל כוח.

במסגרת אליטיזם מנדטורי, זכויות היתר אינן רק כלי לניהול טכני, אלא הופכות לנקודת מוצא ערכית: מי שאינו חלק מהאליטה נדרש להוכיח את עצמו שוב ושוב, בעוד מי שנמצא בפנים נהנה מחזקת לגיטימיות כמעט אוטומטית.

שלטון פקידים במיזמים שיתופיים

"שלטון פקידים" הוא מצב שבו בעלי תפקידים אדמיניסטרטיביים – גם אם אינם נבחרי ציבור במובן הקלאסי – מחזיקים בפועל בסמכות רחבה לעצב את המערכת. בוויקיפדיה ניתן לראות ביטויים לשלטון פקידים במספר מישורים:

1. מחיקה וחסימה: מפעילי מערכת יכולים למחוק ערכים, לחסום משתמשים, ולסגור דיונים. גם כאשר יש הליך פורמלי, בפועל יש משמעות רבה לפרשנות האישית של מי שמפעיל את הכפתור.

2. פרשנות של מדיניות: מדיניות נכתבת לעיתים באופן כללי. הפרשנות היומיומית נקבעת על ידי אלה שנמצאים "במשמרת": מפעילים ותיקים, ביורוקרטים ומובילי דיונים. כך נוצרת שכבת פרשנות בלתי כתובה – הלכה למעשה של המערכת.

3. קביעת נורמות תרבות: מי שנמצא שנים רבות במיזם קובע, במודע או שלא במודע, מה נחשב "התנהגות נאותה", איזה סגנון כתיבה לגיטימי, וכיצד ״נכון״ לשוחח בדפי שיחה. משתמשים חדשים שלשונם שונה, סגנונם ישיר יותר או שאלותיהם רבות, עלולים להיתקל בסתימת פיות וחסימה.

   
   

החיבור בין קליקות, שלטון פקידים ואליטיזם מנדטורי

כאשר קליקה של ויקיפדים ותיקים מחזיקה גם בסמכויות טכניות וגם בהון חברתי, קל לה לחוות את עצמה כמי שקיבלה "מנדט" לייצג את המיזם כולו. מכאן, נוצרת תפיסה שבה:

– הסתייגות מהחלטת מפעיל נתפסת כפגיעה "בקהילה" ולא כביקורת לגיטימית.

– ערך שנמחק בהחלטה מהירה מתויג כ"לא אנציקלופדי", גם אם לא התקיים דיון מהותי רחב.

– משתמש שמערער על הפרשנות של אליטה ותיקה מתויג כבעייתי, טרול או "מי שלא הבין את כללי המשחק".

אליטיזם מנדטורי במובן זה מתפקד כמנגנון הגנה: האליטה אינה רק מגנה על המדיניות, אלא גם על עצם העובדה שהיא זו שמוסמכת לפרש אותה ולהפעיל אותה.

השלכות על ידע, גיוון ושיח

כאשר קליקות ושלטון פקידים מתחזקים מערכת באמצעות אליטיזם מנדטורי, נוצרות כמה בעיות:

– הצרת מרחב הערכים: נושאים שאינם מעניינים את האליטה, או סותרים את נקודת מבטה, עשויים להידחק החוצה בתואנות טכניות.

– הרתעת כותבים חדשים: מי שחווה את המערכת כעוינת או סגורה, יימנע מלהשקיע ולתרום.

– אחידות מחשבתית: קולות שונים, סגנונות כתיבה אחרים ותפיסות ידע לא שגרתיות מתקשים לשרוד.

עם זאת, חשוב לציין כי מיזמים כמו ויקיפדיה נשענים גם על עבודת מתנדבים אחראית, וכי חלק גדול מן הפעילים פועלים מתוך כוונה טובה לשמור על איכות התוכן. הביקורת אינה על עצם קיומם של תפקידים טכניים או סטנדרטים לערכים, אלא על הסיכון שבהתקשחות, בהסתגרות וב״תחושת מנדט״ עודפת שמלווה אותם.

סיכום

אליטיזם מנדטורי, קליקות פנימיות ושלטון פקידים הם שלושה מרכיבים שיכולים להתלכד לכלל דינמיקה אחת: מערכת שבה קבוצה מצומצמת של בעלי סמכות רואה את עצמה כמי שקיבלה מנדט לגיטימי לקבוע מהו ידע, מי רשאי לכתוב, ומהי צורת הביטוי הנכונה.

הכרת הדינמיקה הזו אינה קריאה לבטל תפקידים טכניים או להתיר אנרכיה עריכתית, אלא הזמנה לחשיבה ביקורתית על מבני הכוח בתוך מיזמים שמתיימרים להיות פתוחים ושיתופיים. שאלות על שקיפות, על פיזור וביזור סמכויות, על הנגשת מנגנוני ערעור ועל עידוד מצטרפים חדשים, הן חלק בלתי נפרד מקיום בריא של מיזם ידע חופשי.